אמא שלי רוזה גרוסמן, אלמנתו של הסופר היידי הנודע משה גרוסמן (1904 - 1961) נפטרה בגיל 94 והובאה למנוחות ב 3 באפריל 2016,שזה גם יום הולדתו של אבי המנוח. אבי כסופר ועיתונאי פרסם את כתביו ב"הײַנט" הווארשאי. אולם עיקר פרסומו קנה לו עם חשיפתו את פרצופו האמיתי האכזרי של הקומוניזם ושל המשטר הסטליניסטי בבריה"מ גילויים אלה נחשפו עם תום מלחמת העולם השניה עם הופעת ספריו: "וידויו של מהפכן" ו"בארץ הקסומה של ג'וגַשבילי האגדי", על רקע שבע שנות חיו בברה"מ.

אמא שלי, רוזה, ילידת -1922 בקישינב שבבסרביה, הצליחה בעת מלחמת העולם השנייה להימלט עם הוריה לסמרקנד שבאוזבקיסטן. שם פגשה את אבי, משה גרוסמן שהגיע לשם כפליט המלחמה מוארשה הכבושה.בה עסק בכתיבה עיתונאית וספרותית ביידיש.

לאחר תום המלחמה נישאו השניים והחלו בנדודים של מספר שנים באירופה -.בפולין, בשבדיה ובפריז ובסוף עלו יחד ארצה ב1950. בנדודיו ובחיי הזוג שימשה אמא שלי עזר כנגד לאבי הסופר בהוצאתם לאור את ספריו, וכן את הירחון הספרותי-חברתי. "היימיש". רוזה גרוסמן היתה לעזר לצדו בכל צורכי ההפקה, ההדפסה המשלוח ועשתה כל זאת במסירות גדולה. גם לאחר מותו ב1961 הצליחה אמי בהיותה אשה צעירה בת 39 בלבד, להמשיך ולהוציא לאור את הירחון עוד מספר פעמים ואף הוציאה לאור אוסף מכתביו של משה גרוסמן בספר ששמו "שטויב און אייביקייט".

רוזה, אמא שלי, היתה אלמנתו של משה גרוסמן במשך 54 שנים. היא גידלה באהבה רבה את בתה היחידה - אותי, והיתה סבתא לשלושה נכדים.